יום 31: אם יוצאים מגיעים למקומות נפלאים

הרבה אנשים שואלים אותי מה המטרה של הפרויקט הזה. אם להודות על האמת, אני לא יודעת. נראה שהתשובה "אני רוצה לדעת איך לדבר עם אנשים נכון" לא מספקת את מי ששואל, או שאולי זה לא מספק אותם כי אני לא יודעת להגיד את זה נכון.

כך או כך, התשובה החדשה שלי היא "אני מחפשת השראה".

מה זה אומר לחפש השראה? אני לא בטוחה שאני יודעת.

מה שאני כן יודעת זה שאם אני אמשיך לשאול את אותם האנשים את אותן השאלות, אני אמשיך לשמוע את אותן התשובות. זאת אומרת, אם אני אשאל שאלות אחרות, או אנשים אחרים, אני אשמע תשובות חדשות, שאולי לא שמעתי עד היום. בינינו, כמה פעמים קרה לך שמישהו אמר משהו בהיסח הדעת ופתאום גרם לכל הגלגלים אצלך בראש להסתובב? בדוק יותר מפעם אחת.

יש לי חבר אחד שהוא אשף מילים. הוא יכול לדבר עם כל אחד על כל דבר ואנשים פשוט לא מצליחים לעצור את עצמם לידו. כל פעם הייתי רואה אותו מדבר עם מישהו במשך חמש דקות ואחרי זה הוא היה מגיע ומספר לי את הסיפורים הכי משוגעים שהוא שמע מבנאדם שהוא הרגע הכיר.

אני עוד לא שם, כמובן, אבל ההיכרות איתו לימדה אותי שלכל אחד יש סיפור לספר. לכל אחד, רק צריך ללמוד איך לשאול.

יום 31 הביא אותי להכיר שני אנשים איתם אני עומדת לצאת להרפתקה מהמטורפות ביותר שאפשר לדמיין. כשפגשתי את פארי ואת ארטיום עוד לא ידעתי שכך יתגלגלו הדברים, אבל למזלי, על אף כישורי השיחה הבינוניים שלי, להם יש כישרון לטוויית סיפורים וגלונים של התלהבות מדבקת, שגם אני כמו האנשים בפסקה הקודמת, לא יכולה, או מנסה, לעצור את עצמי.