יום 23: Fake it 'til you make it

נפש יצירתית או יכולת וירטואוזית? אם היה אפשר לבחור רק אחד, במה הייתם בוחרים?

אומנות אינה זרה לי, למדתי אמנות בתיכון, הייתי גרפיקאית בצבא ויש לי אמא ציירת. יש איזו טענה שזה עובר בגנים.

זה לא נכון.

פעם אחרונה שציירתי משהו (ועוד משהו שמצא חן בעיניי) הייתה לפני 3 שנים, אבל מי סופר? לכן, כשאלינוי (האמא של גרפיטיול Grafitiyul, מדריכת סיורים מס' 1 במערב פלורנטין ואמנית מדופלמת) ישבה בסטודיו שלה, אצלנו בסמטה ושאלה אם אני רוצה להצטרף לחגיגת האמנות שהלכה שם, מיד שאלתי מה שאני תמיד שואלת כששואלים אותי אם אני רוצה לצייר: "מה יש לאכול?". לעומת זאת כרמית, שאותה זכיתי להכיר ביום 23, כלל לא נרתעה מהאתגר והייתה בעיצומה של יצירה מהממת. מצד שני, ככל שדיברתי איתה כך היה לי ברור שהיא לא אחת שנרתעת מאתגרים. כרמית הייתה מורה לערבית עד שיום אחד היא החליטה שזה לא מספיק, אז היום היא עורכת דין.

אני לא זוכרת איפה קראתי את המשפט הזה אבל הוא פשוט וגאוני בו זמנית והיא מדגימה אותו מושלם:

If you don't like it where you're at - move.

You are not a tree.

אה, והיא רצה, אז בכלל. בקיצור, הן הצליחו לחדור את המעטפת (וגם יש גבול לכמות העוגה שיכולתי לאכול בערב אחד) והספירה לאחור עד הציור הבא התחילה מחדש.