יום 15: קשרים וחיות אחרות

אני די גרועה בשמירה על קשר. יש לי כמה חברים שהם ממש כמוני בעניין הזה, ואיתם, גם אם אנחנו מתראים פעם בנצח, זה תמיד מרגיש כאילו מעולם לא התרחקנו אחד מהשניה.

אני אומרת את זה, כי תופעת הלוואי של האתגר הזה, בין היתר, היא שאני מקבלת פידבקים מאנשים שלא הייתי בקשר איתם הרבה זמן או בכלל לא ידעתי שעוקבים אחריי. חלקם בשלב כזה או אחר היו חברים קרובים ועם הזמן פשוט התרחקנו, גאוגרפית או מנטלית, אבל אני עדיין אוהבת אותם. אתכם. אז תודה. בפוסט הקודם, כשאמרתי שיום אחד אולי אני אצא לבד, חברה אהובה ציינה שכשיש לך כלב, אתה אף פעם לא לבד, ולי, כידוע, יש לא סתם כלב, אלא את הכלבה הנהדרת ביותר בעולם (באופן אובייקטיבי לגמרי). זפת שוב הפעילה את קסמיה, אבל הפעם הם עבדו כל כך טוב שהיא שבתה עבורי לא אחד אלא שניים!

את שני המתוקים אופיר וטלטול.

לא, הוא לא קורא לה ככה.

לא, אני לא בטוחה שהיא ערה לחלוטין לעובדה שאני כן. ככה זה עם חברים. נ.ב. אם יש לכם טריקים מעולים לשמור על קשר, אני מקשיבה. הנה החוטם של זפתון.