יום 1: כל ההתחלות קשות

ביום הראשון של האתגר הזה באמת לא היה לי מושג מכלום.

לא הגדרתי לעצמי מטרות ברורות שרציתי להשיג מהדבר הזה, לא ידעתי מה אני רוצה לעשות ממנו או איך אני הולכת לעשות את זה, ובטח ובטח לא ידעתי שאני אמצא את עצמי פותחת בלוג שמתעד את המסע הזה.

הדבר היחיד שהיה ברור וידוע זה שאני צריכה להתחבר עם מישהו חדש ואני צריכה לעשות את זה לפני שהיום נגמר.

במהלך טיול הערב עם זפת, נתקלתי בהילה.

הכרתי אותה, אבל לא ממש דיברנו אף פעם. עצרתי אותה ואמרתי שלום, היא אמרה שהיא בדרכה לבר השכונתי הקבוע. המזימה כבר רקמה את עצמה.

בראש כבר תיכננתי לסיים את הטיול, להחזיר את זפת הביתה ולרוץ לבר. כמובן שתכנונים לחוד ומציאות לחוד, אבל אחרי עיכוב או שניים, מצאתי את עצמי במקום הנכון.

מי ידע? זה עבד.